נאולוגיזמים טיפוליים

גישה קצרה המכוונת לפלסטיות של הזהות: היא מרככת ייצוגים עצמיים שהוקשחו כדי שהאדם יוכל להסתגל להקשרים חדשים בלי לאבד את הקוהרנטיות האישית שלו. ראשי התיבות TIAB נותרים ללא שינוי כאקרונים.

גישה קצרה העובדת על הנרטיב העצמי: באמצעות סידור מחדש של חוט הסיפור של החוויה, היא משקמת תחושת רציפות ומסוגלות לפעולה. ראשי התיבות TBRN נותרים ללא שינוי כאקרונים.

גישה קצרה המיישרת מחדש תחושות, מחשבות והתנהגויות סביב קוהרנטיות רגשית: היא מתייחסת לסתירות הרגשיות כמנופים לשינוי ולא כתסמינים. ראשי התיבות TBCE נותרים ללא שינוי כאקרונים.

אובססיה מוגזמת לרכישת ידע, לרוב על חשבון פעילויות אחרות, בפרט חברתיות.

כיוון קוגניטיבי המוביל לפרש חוויות באופן המאשש את הזהות האישית.

חוסר יכולת להבין נכונה את מחשבותיהם או רגשותיהם של אחרים, לרוב עם פרשנות הפוכה.

אימוץ התנהגויות בעייתיות כדי לפצות על חסכים פסיכולוגיים או רגשיים.

חוסר יכולת לנהל רגשית את השינוי או את המתח, המחוללת סבל משמעותי.

היזקקות לבדיון אישי כדי לפצות על חסכים בהערכה עצמית או על כישלונות.

הפחתה של הרגישות הרגשית או החושית, לרוב נחווית כקהות.

תגובה פסיכולוגית שבה האדם מגיב באופן מוגזם כדי להתגונן פנימית.

טכניקה שבה המטפל מקשיב בלי לפרש או להעריך מיד את דברי המטופל.

חוסר יכולת לפתח או לחדש את המבנים הקוגניטיביים הדרושים ללמידה.

הפחתה או עצירה של תהליכי הארגון-מחדש הנוירונלי בתגובה לגירויים חיצוניים.

תהליך טיפולי שבו המטופל חוזר ומתאים בהדרגה את מחשבותיו ורגשותיו.

טכניקה המשתמשת במטפורות ישירות כדי לתמוך באינטגרציה פסיכולוגית מלאה.

טכניקה טיפולית שבה המטפל מסייע באופן פעיל לבנות את מחשבות המטופל.

פגיעה ביכולת לתפוס או לשלב אינטואיציות לא-מודעות או מיידיות.

יכולתו של אדם לעמוד בפני שינויים רגשיים, לרוב במידה מוגזמת.

יצירת דימוי עצמי המבוסס על סיפורים עצמיים אידיאליזיים ולרוב לא-מציאותיים.

חשיבה המאופיינת במקטעים של ידע או רעיונות הנותרים מבודדים זה מזה.

חשיבה שבה הרעיונות מורכבים באופן לא-מאורגן, כמו שברי פסיפס.

נטייה להגזים באופן זמני בהשלכה העצמית על תרחישים עתידיים.

שינוי באופן שבו האדם מספר את חייו, המשקף שינוי פסיכולוגי.

היאחזות ברעיונות או באמונות ישנים ומיושנים, העמידים לשינוי.

טכניקת סיום מפגש המשתמשת בטקסים פשוטים כדי לחולל מעבר עדין.

תחושת אי-ודאות באשר ליכולת להרות או להביא ילד לעולם.

עיצוב הזהות האישית המבוסס בעיקר על רעיונות חיצוניים שנקלטו.

שינוי פתאומי של ההד הרגשי בין המטופל למטפל, לרוב מגלה.

שיקום התפקודים הקוגניטיביים והרגשיים לאחר אירוע מטריד.

חוסר יכולת לסנכרן את ההתנהגות בהקשר חברתי עם זו של האחרים.

תפיסה מעוותת של אינטראקציות חברתיות עדינות או לא-אינטנסיביות.

חוסר-ארגון בבניית סיפור החיים המחולל בלבול וחרדה.

תלות רגשית שבה יחס יחיד או אובייקט יחיד מספק את הסיפוק הרגשי.

רגרסיה קוגניטיבית שבה המחשבות שבות למצבים קודמים ופחות מורכבים.

קיבעון קוגניטיבי מוגזם על רעיונות או מושגים, העמיד לשינוי.

התייחסות ליכולת לזכור צלילים באופן טעון רגשית.

פרשנות שגויה של אותות חברתיים, עם ראיית קשרים היכן שאינם קיימים.

גישה פרואקטיבית לשימור האיזון הרגשי ולמניעת הפרעות.

גישה טיפולית המאזנת מחדש את הרגשות באמצעות גירויים מזעריים.

בחירה מודעת להתעלם מהרגשות של האדם עצמו או של אחרים או למזערם.

תגובה רגשית המופעלת בידי צירוף של גירויים חזותיים ושמיעתיים.

מבנה תשתיתי של שיח המשפיע על התגובות הרגשיות.

חוויה מחודשת של רגשות עבר, לרוב מופעלת בידי גירויים ספציפיים.

מושג המשמש לכינון יחסי תמיכה זמניים בטיפול.

פחד מוגזם ולא-רציונלי מכניסה ליחסים רגשיים חדשים.

תחושה של לחיצה קלה אך עיקשת המשפיעה על המצב הרגשי.

פגיעה בזיכרון שבה הזיכרונות משוחזרים באופן בלתי-רצוני.

משיכה רגשית לבדידות, עם הימנעות מאינטראקציות חברתיות.

סגנון חשיבה המאופיין בנזילות, הסתגלות ועומק.

התנהגות אימפולסיבית שבה האדם פועל נגד הדחף הראשוני.

נטייה למזער את חשיבות הדיוק ולקבל את החסכים.

הבעת רגשות באופן פרובוקטיבי או בלתי-הולם חברתית.